מדריך למניעת פצעי לחץ: מטיפול בעור ועד בחירת מזרן מונע

פצעי לחץ, הידועים גם בשם פצעי שכיבה או פצעי מיטה, הם אחת הסכנות הרפואיות החמורות ביותר עבור אנשים המוגבלים למיטה או לכיסא גלגלים לתקופות ממושכות. הם עלולים להתפתח במהירות, לעיתים תוך שעתיים בלבד, אך תהליך הריפוי שלהם ארוך ומורכב. למרות שפצעי לחץ יכולים להופיע אצל כל אדם, קבוצות הסיכון העיקריות הן קשישים, חולים כרוניים, ואנשים עם מוגבלות בתנועה, חוסר תחושה או תת-תזונה. 

מניעת פצעי לחץ היא חיונית לשמירה על איכות החיים והמנעות מסיבוכים רפואיים קשים. מאמר זה יספק מדריך מקיף להבנת הגורמים לפצעי לחץ ולדרכים היעילות ביותר למניעתם.

הבנת תופעת הפצעי לחץ

פצעי לחץ נוצרים כאשר לחץ מתמשך על אזור מסוים בעור פוגע בזרימת הדם לאזור זה. בהיעדר חמצן וחומרים מזינים, רקמות העור והרקמות התת-עוריות מתחילות להתנקב ולמות. מניעת פצעי לחץ דורשת הבנה מעמיקה של תהליך זה והגורמים התורמים להתפתחותו.

שלבי התפתחות פצעי לחץ וזיהוי מוקדם

זיהוי מוקדם של פצעי לחץ הוא קריטי למניעת החמרת המצב. פצעים אלה מתפתחים באזורים בהם העצם קרובה לפני השטח של העור, כמו העקבים, הקרסוליים, עצם הישבן והירכיים. הנה ארבע הדרגות העיקריות: 

• דרגה 1: השכבה העליונה של העור (אפידרמיס) נפגעת. הסימן המוקדם הוא אדמומיות שלא נעלמת גם לאחר שעה של הסרת הלחץ.  
• דרגה 2: הפצע חודר לשכבה התחתונה יותר (דרמיס) ומתבטא כשפשוף שטחי, שלפוחית או כיב רדוד.
• דרגה 3: פצע עמוק המערב את כל שכבות העור ועלול להגיע עד לשכבת השומן שמתחת לעור (תת-עור). לעיתים נוצר גלד שחור. 
• דרגה 4: הדרגה החמורה ביותר, בה הפצע חודר עמוק לתוך הגוף ועלול לחשוף שרירים, גידים ואף עצמות.

מומלץ לבדוק את העור מדי יום, בדגש על אזורים אלה, כדי לזהות סימנים כמו אדמומיות, שפשוף או פריחה. 

זיהוי אזורי סיכון

מניעת פצעי לחץ מתחילה בזיהוי האזורים הפגיעים ביותר בגוף. אזורים אלה נמצאים בדרך כלל מעל בולטות עצמיות, כאשר העור והרקמות הרכות נתונים ללחץ בין העצם למשטח חיצוני.

אזורי סיכון עיקריים עבור אנשים שוכבים

כאשר אדם שוכב על הגב, האזורים הפגיעים ביותר כוללים את עצם העצה, עמוד השדרה התחתון, כתפיים, עורף הראש ועקבי הרגליים. בעמדת שכיבה על הצד, הסכנה מתרכזת באזור הירכיים, הקרסוליים, הברכיים וחלקי הצד של הראש.

אזורי סיכון עבור יושבים בכיסא גלגלים

עבור אנשים הזקוקים לכיסא גלגלים, האזורים הפגיעים ביותר הם עצמות הישיבה, עצם הזנב, כתפי הרגליים וחלק האחורי של הירכיים. מניעת פצעי לחץ עבור משתמשי כיסא גלגלים דורשת תשומת לב מיוחדת לאזורים אלה.

גורמי סיכון נוספים

מניעת פצעי לחץ דורשת התייחסות לגורמי סיכון נוספים מעבר ללחץ עצמו. זיהוי וטיפול בגורמים אלה יכולים להפחית משמעותית את הסיכון לפיתוח פצעים.

מצב תזונתי

תזונה לקויה מחלישה את יכולת הגוף לתחזק רקמות בריאות ולהחלים מפציעות קלות. חוסר בחלבון, ויטמינים ומינרלים עלול לגרום לעור דק ופגיע יותר. מניעת פצעי לחץ כוללת הקפדה על תזונה מאוזנת העשירה בחלבון, ויטמין C, אבץ וחומרי מזון נוספים החשובים לבריאות העור.

הידרציה

התייבשות משפיעה על גמישות העור ועל יכולתו להתמודד עם לחץ. חשוב לוודא צריכה מספקת של נוזלים, אלא אם רופא הורה אחרת בשל מצב רפואי מסוים.

מחלות כרוניות

סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ומחלות נוירולוגיות יכולות להגביר את הסיכון לפצעי לחץ. מחלות אלה עלולות לפגוע בזרימת הדם, בתחושה, או ביכולת לזוז באופן עצמאי. מניעת פצעי לחץ עבור אנשים עם מחלות כרוניות דורשת מעקב רפואי צמוד ותאמי טיפול מיוחדים.

אזהרות מוקדמות וזיהוי סימנים

זיהוי מוקדם של סימני התחלת פצע לחץ הוא קריטי למניעת פצעי לחץ והחמרתם. בדיקה יומית של העור יכולה למנוע התפתחות של פצעים חמורים.

סימנים שיש להתייחס אליהם!

האדמומיות שאינה חולפת לאחר הפחתת הלחץ היא הסימן הראשון והחשוב ביותר. אזורים חמים או קרים יותר מהרגיל, שינויים במרקם העור, או רכות יתר יכולים להצביע על התחלת בעיה. כל שינוי בצבע העור, במיוחד התכהות העור או כתמים סגולים, דורשים תשומת לב מיידית.

טיפול רפואי ומקצועי

למרות שמאמר זה מתמקד במניעת פצעי לחץ, חשוב לזכור שכאשר פצע כבר התפתח, נדרש טיפול מקצועי. אין להתעלם מפצעי לחץ או לנסות לטפל בהם באופן עצמאי ללא הכוונה רפואית.

מתי לפנות לטיפול רפואי?

יש לפנות לטיפול רפואי מיידית בכל מקרה של פצע פתוח, סימני זיהום כמו חום, נפיחות או הפרשות, או החמרה של מצב קיים. גם במקרים של אדמומיות שאינה חולפת תוך 24 שעות מהפחתת הלחץ, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע רפואי.

אסטרטגיות מניעה מקיפות

מניעת פצעי לחץ דורשת שילוב של מספר פעולות יומיומיות:

1. שינוי תנוחה וניידות

שינוי תנוחה תכוף הוא הדרך היעילה ביותר להפחית את הלחץ על אזורים רגישים. ההמלצה הכללית היא לשנות תנוחה כל שעתיים בשכיבה במיטה וכל 30-60 דקות בישיבה. שכיבה במיטה בזווית שאינה עולה על 30 מעלות יכולה גם היא למנוע החלקה וחיכוך שעלולים לפגוע בעור.  

2. שמירה על היגיינת העור

עור נקי, יבש ומאוורר הוא קו ההגנה הראשון. הקפידו על רחצה יומית וייבוש יסודי של אזורים מקופלים, והחליפו חיתולים או בגדים רטובים בתדירות גבוהה. שימוש בקרמים ששומרים על לחות העור יכול למנוע יובש וסדקים, אך הימנעו משפשוף חזק של העור ושימוש בסבונים חזקים או אבקת טלק. 

שימוש בקרמים ותחליבים

קרמים מגנים ומרככים יכולים לסייע בשמירה על גמישות העור ועל תפקודו כמחסום. יש להשתמש בתכשירים שאינם מכילים אלכוהול או חומרים מייבשים אחרים. קרמים המכילים אבץ יכולים לסייע ביצירת מחסום מגן נגד לחות יתר.

3. תזונה נכונה

תת-תזונה היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים להיווצרות פצעי לחץ. תזונה עשירה בחלבון, קלוריות, ויטמינים ונוזלים היא חיונית למניעה ולריפוי. פצעי לחץ גורמים לעלייה בצריכת האנרגיה של הגוף, ולכן נדרשת כמות גדולה יותר של רכיבי תזונה אלו. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית כדי להתאים תפריט אישי. 

• מקורות חלבון מומלצים: חזה עוף (30 גרם חלבון ל-100 גרם) , גבינת קוטג' (28 גרם חלבון לכוס) , חזה הודו (24 גרם חלבון ל-100 גרם) , שעועית אדומה (24 גרם חלבון למנה) , ביצים (13 גרם חלבון לביצה) , עדשים ירוקים (11 גרם חלבון למנה) , ושיבולת שועל (11 גרם חלבון לכוס).